הבלוג של גלי קול

ירידה בשמיעה היא תופעה שיכולה להופיע בכל גיל – מהינקות ועד הזקנה. אבל בעוד שהבעיה אולי זהה במובנים הפיזיולוגיים – התסמינים, הדרך שבה היא מתבטאת ואפילו האופן שבו הסביבה מבחינה בה – משתנים לגמרי בין ילדים לקשישים . ההבדלים האלו חשובים במיוחד, כי לעיתים קל לפספס את הסימנים – בעיקר אצל ילדים צעירים – או, מנגד, להמעיט בחשיבותם בקרב מבוגרים. 🧒 אצל ילדים – הירידה היא שקט רועש אצל ילדים, ירידה בשמיעה אינה תמיד ברורה כמו אצל מבוגרים. לעיתים אין תלונה ישירה על "לא שומע", אלא התנהגות עקיפה שנובעת מקושי להבין או לעבד גירוי שמיעתי. ילד שסובל מירידה בשמיעה עלול להיראות "לא מרוכז", להגיב באיחור לקריאות, או פשוט להעדיף להסתכל על שפתיים בזמן שיחה. לעיתים זו נראית כביישנות או קושי חברתי – כשבפועל, הילד פשוט לא שומע היטב את מה שנאמר לו. אחד הסימנים השכיחים בילדים צעירים הוא עיכוב בהתפתחות הדיבור , שימוש לקוי בהברות, חוסר הבחנה בין צלילים, או חזרה על מילים בצורה שגויה. ילדים עלולים גם להעלות את עוצמת הקול של טלוויזיה או טאבלט, או להתקרב מאוד למסך – לא כי הם אוהבים רעש, אלא כי...