הבלוג של גלי קול

ירידה בשמיעה היא תופעה שיכולה להופיע בכל גיל – מהינקות ועד הזקנה. אבל בעוד שהבעיה אולי זהה במובנים הפיזיולוגיים – התסמינים, הדרך שבה היא מתבטאת ואפילו האופן שבו הסביבה מבחינה בה – משתנים לגמרי בין ילדים לקשישים . ההבדלים האלו חשובים במיוחד, כי לעיתים קל לפספס את הסימנים – בעיקר אצל ילדים צעירים – או, מנגד, להמעיט בחשיבותם בקרב מבוגרים. 🧒 אצל ילדים – הירידה היא שקט רועש אצל ילדים, ירידה בשמיעה אינה תמיד ברורה כמו אצל מבוגרים. לעיתים אין תלונה ישירה על "לא שומע", אלא התנהגות עקיפה שנובעת מקושי להבין או לעבד גירוי שמיעתי. ילד שסובל מירידה בשמיעה עלול להיראות "לא מרוכז", להגיב באיחור לקריאות, או פשוט להעדיף להסתכל על שפתיים בזמן שיחה. לעיתים זו נראית כביישנות או קושי חברתי – כשבפועל, הילד פשוט לא שומע היטב את מה שנאמר לו. אחד הסימנים השכיחים בילדים צעירים הוא עיכוב בהתפתחות הדיבור , שימוש לקוי בהברות, חוסר הבחנה בין צלילים, או חזרה על מילים בצורה שגויה. ילדים עלולים גם להעלות את עוצמת הקול של טלוויזיה או טאבלט, או להתקרב מאוד למסך – לא כי הם אוהבים רעש, אלא כי...

  ירידה בשמיעה אינה נחלתם של מבוגרים בלבד. בשנים האחרונות, יותר ויותר בני נוער סובלים מירידה חלקית או זמנית בשמיעה – תופעה שעלולה להשפיע על איכות החיים, הלימודים והביטחון העצמי שלהם. למרות שלא תמיד מדובר בבעיה חמורה, חשוב להכיר את הסימנים, להבין את הגורמים האפשריים ולדעת מתי לפנות לבדיקה רפואית. מהם הגורמים האפשריים לירידה בשמיעה בגיל ההתבגרות? 1. חשיפה ממושכת לרעש חזק אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשמיעה בקרב בני נוער הוא שימוש תדיר באוזניות בעוצמה גבוהה. מוסיקה חזקה לאורך זמן, במיוחד באוזניות תוך-אוזניות (in-ear), עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לתאי השמע באוזן הפנימית. 2. דלקות אוזניים חוזרות גם בגיל ההתבגרות, תופעות כמו דלקת באוזן התיכונה (Otitis Media) או הצטברות נוזלים באוזן עלולות להשפיע על השמיעה. לעיתים מדובר בירידה זמנית, אך אם הדלקות חוזרות בתדירות גבוהה, ייתכן שנגרם נזק מתמשך. 3. פגיעות פיזיות או טראומה חבלה באזור הראש או האוזן, פיצוץ קרוב או נפילה חזקה – כל אלה עלולים לפגוע בעצב השמיעה או במבנים באוזן הפנימית ולגרום לירידה בשמיעה. 4. שימוש בתרופות מסוימות ישנן תרופ...

גמגום הוא תופעה מורכבת ומסקרנת, המשפיעה על דיבורם של אנשים בכל הגילים ובתרבויות שונות. רבים מאמינים כי קיים קשר בין גמגום לבעיות שמיעה , אך האם יש לכך בסיס מדעי? האם אנשים עם ליקויי שמיעה אכן מועדים יותר לגמגום? כדי לענות על השאלות הללו, נצלול לתוך ההיבטים המדעיים, הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים של הנושא. מהו גמגום? גמגום הוא הפרעה בדיבור המאופיינת בחזרות לא רצוניות על הברות, הארכת צלילים או עצירות פתאומיות בזמן הדיבור. הוא מופיע לרוב בילדות המוקדמת ולעיתים ממשיך אל תוך הבגרות. הגורמים לגמגום עדיין אינם מובנים לחלוטין, אך מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים נוירולוגיים, גנטיים וסביבתיים. האם יש קשר ישיר בין גמגום לבעיות שמיעה?בעוד שגמגום וליקויי שמיעה שניהם משפיעים על היכולת לתקשר, הקשר הישיר ביניהם אינו חד-משמעי. להלן כמה זוויות לבחינת הסוגיה: ליקויי שמיעה כגורם אפשרי לגמגום – ילדים עם לקויות שמיעה עשויים לחוות עיכובים בהתפתחות השפה, מה שעלול לגרום לקשיים בהגייה ובשטף הדיבור. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שליקוי שמיעה אינו גורם ישיר לגמגום, אלא יותר לקשיים כלליים ברכישת שפה. גמגום בקרב אנשים...

טימפנומטריה היא בדיקה רפואית שנועדה להעריך את התפקוד של האוזן התיכונה, ובעיקר את מצב עור התוף ואת יכולת התנועה שלו. הבדיקה מספקת תובנות לגבי מבנה ותפקוד האוזן התיכונה ועוזרת לאבחן בעיות כמו הצטברות נוזלים, קרעים בעור התוף או בעיות בתפקוד העצמות הקטנות של האוזן. מתי יש לבצע בדיקת טימפנומטריה? בדיקת טימפנומטריה מומלצת במצבים שונים הקשורים לתפקוד השמיעה והאוזן התיכונה, כגון כאשר מטופל מתלונן על ירידה בשמיעה , ייתכן כי ישנה בעיה באוזן התיכונה, כמו הצטברות נוזלים או דלקת באוזן.במצבים של כאבי אוזניים חוזרים או תחושת לחץ באוזניים, הטימפנומטריה עשויה לעזור לזהות את מקור הבעיה. הבדיקה עוזרת לאבחן דלקות, במיוחד אצל ילדים שסובלים מהדלקות הללו בתדירות גבוהה. או כאשר בוצעו ניתוחים כמו החדרת כפתורים (צינורות איוורור) באוזן, הבדיקה מספקת מידע על הצלחת הטיפול והאם ישנן בעיות נוספות שדורשות התייחסות. איך מתבצעת בדיקת טימפנומטריה? הבדיקה נעשית בצורה לא פולשנית ולרוב אינה מכאיבה: הכנה- הרופא מכניס מכשיר קטן לאוזן המטופל, אשר אוטם בעדינות את פתח האוזן. בדיקה בפועל- המכשיר משנה את הלחץ באוזן התיכונה על יד...

  בקרב ילדים עד גיל 5 חודשים הבדיקה תתבצע בזמן שהם ישנים ומגיל 5 חודשים עד גיל 5 שנים, הילד ייטול תרופה שגורמת להירדמות. אצל ילד בגיל חמש, שמסוגל לשתף פעולה, הבדיקה תיערך בזמן ערות במצב שכיבה. בזמן הבדיקה, מצמידים לראשו של הילד אלקטרודות ומחדירים אוזנייה לאוזן שלו. הקלינאי או הטכנאי יסמן באמצעות עט ייעודי מספר סימנים על הקרקפת של הילד, שמטרתם למקם את האלקטרודות. על כל סימון מורחים מעט משחה מחוספסת שמסייעת לאלקטרודות לפעול כראוי. האלקטרודות יתחברו מצד אחד לראש של הילד הנבדק ומהצד השני הן מחוברות למכשיר ה - הברה. מרגע זה מתחיל רישום של פעולות גלי המוח. בתום הבדיקה, מנקים את הראש של הילד מהמשחה ומאפשרים לו לקום /להתעורר בזמנו. מי מבצע את הבדיקה? הבדיקה מתבצעת ע"י טכנאי EEG או אודיולוג מוסמך. איך להתכונן לבדיקה? מאחר ולצורך בדיקתBERA  יהיה צורך בהצמדה של אלקטרודות לראש של הילד, יש צורך להתכונן כך:  לחפוף את ראשו של הילד יום קודם. לא למרוח משחה או ג'ל לשיער ולהימנע מכל מריחה של חומר אחר על השיער. אם הילד/ ה עם שיער ארוך לא לאסוף את השיער ולהשאירו במצבו הטבעי, על מנת לשמור על מ...

 מתי צריך לעשות בדיקת שמיעה לילדים? לשמיעה תפקיד מכריע בהתפתחות הכללית של הילד, ומשפיעה על הדיבור, השפה והכישורים הקוגניטיביים שלו. זיהוי בזמן של בעיות שמיעה חיוני להתערבות ותמיכה מוקדמים. מאמר זה מתעמק בשאלה החשובה מתי יש לבצע בדיקות שמיעה לילדים. אנו בוחנים שיקולים מרכזיים ומדגישים את תפקידו של מכון השמיעה הנודע ברמת גן במתן הערכות שמיעה מקיפות לילדים בכל הגילאים. המשמעות של בדיקות שמיעה לילדים בדיקות שמיעה לילדים חיוניות לאיתור קשיי שמיעה פוטנציאליים בשלב מוקדם. בעיות שמיעה לא מזוהות יכולות להשפיע באופן משמעותי על התפתחות השפה, הביצועים הלימודיים והאינטראקציות החברתיות של הילד. גילוי מוקדם באמצעות בדיקות שמיעה מבטיח התערבות בזמן, המאפשר תמיכה מתאימה ומקסום הפוטנציאל של הילד. בדיקות שמיעה לתינוקות: חשיבות ההקרנה המוקדמת בדיקות שמיעה לתינוקות הן קריטיות בזיהוי כל לקות שמיעה אפשרית זמן קצר לאחר הלידה. תכניות סינון שמיעה אוניברסליות של יילודים נערכות לעתים קרובות בבתי חולים כדי לזהות תינוקות שעלולים לדרוש הערכה נוספת. הורים צריכים גם לשמור על ערנות ולחפש בדיקות שמיעה פרטיות לתינוקו...